מרים (מרוסיה) לבנשטיין ז"ל
מתנדבת, יקירת העיר חיפה ומייסדת איל"ן חיפה
2011-1911
מרים לבנשטיין נולדה והתחנכה בריגה (לטביה)
לקראת סיום לימודיה בבית הספר התיכון ביקשה מרים ברמן מהוריה מתנה: נסיעה לארץ ישראל.
ב-1929 היא הגיעה לביקור שנמשך כשנה, לאחר חזרתה לריגה נסעה ללמוד בשוויץ פדגוגיה וטיפול בילדים, אחד המורים היה ז'אן פיאז'ה, הפסיכולוג ההתפתחותי המהולל.
לאחר סיום לימודיה והסמכתה חזרה לריגה והתחתנה עם אריה (לושה) לבנשטיין .
הם עלו ארצה ב- 1933והתיישבו בחיפה, נולדו להם ארבעה בנים עמוס, יורם, איתן ודוד.
קרוב לשמונה עשורים היתה מרים מתנדבת פעילה בחיפה.
לפני קום המדינה התנדבה במגן דוד אדום והעבירה קורסים בעזרה ראשונה.
במלחמת העצמאות התנדבה לעבוד כאחות בחדר ניתוח בבית החולים באחוזה.
עם גל העלייה ההמונית אחרי קום המדינה, היא התנדבה לסייע לעולים ב"שער העלייה" - מחנה צבאי בריטי לשעבר במערב חיפה, שבו נקלטו במשך 18 חודשים כ-200 אלף איש.
מרים הייתה מגיעה למחנה, מטפלת בעולים החדשים ומדריכה אותם בצעדיהם הראשונים.
במקביל התנדבה ב"עליית הנוער" וב"מפעל להכשרת ילדי ישראל" שהקימה ריחה פראייר למען ילדים במצוקה.
כשפרצה מגפת הפוליו (שיתוק ילדים)בשנת 1947 היא הייתה ממייסדי "אילנשילפוליו" (לימים"אילן").
במשך שנים רבות עמדה בראש הארגון בחיפה. במכוניתה הקטנה הסיעה ילדים שלקו במחלה לשיעורי פיזיותרפיה ושחייה.
עוזי פרלה, אחד מוותיקי הארגון בחיפה, אומר כי לא היה גבול למסירותה, וכי מעולם לא נטלה אגורה מהארגון, אלא שילמה את כל הוצאותיה מכיסה. היא יזמה הקמת מרכז ספורט לנכים בקרית חיים והוסטל לנכים קשים שנזקקו לדיור הולם, לדברי פרלה, היא העניקה השראה לכל מתנדבי ופעילי "אילן".
ביתם של אריה ומרים לבנשטיין בשדרות יצחק שבחיפה, שנבנה ב-1947, היה בית פתוח.
אנשים רבים נהגו להתגורר בביתם שבועות או חודשים עד שהסתדרו..
גם כשהגיעה לגיל מופלג ידעו חברים ומכרים שחלו ורותקו למיטתם כי מרוסיה (כפי שכולם קראו לה) תבוא לבקרם - באוטובוס, ואף ברגל.
חיפה גמלה למרים שהתרחקה מכיבודים כשהעניקה לה את אות יקירת העיר.